אברבנאל
והנה זכר הכתוב שעבר אבשלום את הירדן אחרי דוד ויחן בארץ הגלעד, (כה) ושדוד בא מחנימה להנצל ממנו, ושאבשלום עשה את עמשא שר צבאו תחת יואב. ועמשא היה בן איש, רוצה לומר בן איש מעולה, כמו (מלכים א' ב' ב') וחזקת והיית לאיש, ושמו היה יתרא הישראלי, עם היות שבדברי הימים (דברי הימים א' ב' י') אמר הישמעאלי, והנכון שהיה ישראלי בטבעו והתגורר בארץ ישמעאל. ובמסכת יבמות בירושלמי (פרק ח' ט' ע"ב) אמרו למה קראוהו ישמעאלי? לפי שחגר מתניו ושלף חרבו כישמעאל בשעה שהיה רוצה שאול לפסול את דוד לפי שבא מרות המואביה, ואמר כל מי שלא ישמע הלכה זו ידקר בחרב זה, כך מקובלני מבית דינו של שמואל עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית, מאי טעמא? על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם וגו', איש דרכו לקדם ואין אשה דרכה לקדם וגו'). (ועיין מזה גם כן בתלמוד בבלי ביבמות פרק ח' דף ע"ז ע"א): ואמר אשר בא אל אביגיל בת נחש אחות צרויה אם יואב, הוא להגיד שאבגיל אם עמשא היתה אחות צרויה, ועם כל זה הרגו יואב, והיתה בת נחש שהוא ישי אבי דוד, ושני שמות היו לו ישי ונחש, ואולי נקרא נחש לפי שיצא ממנו דוד ויואב ואחיו שהיו צפעונים לאומות העולם, על דרך (ישעיה ט"ו ב') כי משרש נחש יצא צפע. וחכמינו ז"ל במסכת בבא בתרא (סוף פרק א' דף י"ז ע"א ובמסכת שבת פרק ה' נ"ה ע"ב) אמרו ארבעה מתו בעטיו של נחש, ואלו הן בנימין בן יעקב, ועמרם אבי משה, וישי אבי דוד, ועמשא בן איש, וכוונתם בזה שמתו מהכרח החומר ולא מפני עונותיהם, כי צדיקים וישרים היו: